"סליחה גברתי … אנחנו לא יכולים לעזור לך ולתת לך אשראי!

אנחנו מבקשים ממך לעזוב את הסניף מיד.

את שומעת שאני מדברת אלייך?"

ורד (שם בדוי) יצאה החוצה אל הרחוב חנוקה מדמעות עם ראש כלפי מטה ותחושת השפלה.

10 דקות לאחר הסיטואציה הזו בבנק ורד התקשרה אלי.

מיד כששאלתי אותה במה אפשר לעזור לה הדמעות לא איחרו להגיע.

וכל תחושת ההשפלה שחוותה באותו סניף בנק התנקזה בשיחה הזו לבכי חסר מעצורים.

הזמנתי אותה אלי למשרדים מהשיחה עימההבנתי שמצבה הכלכלי אינו טוב ויש לה חובות בסך372,000 ש"ח עם ילד אחד קטן ואין לה יותר מסגרת אשראי.

"מה אני יעשה ?, אין לי אוכל בשביל הבן שלי! , כל מה שאני עובדת הולך בשביל החובות שיש לי" .

אמרתי לה אני אומר לך מה תעשי אבל קחי בחשבון שאם לא תקשיבי לי שום דבר לא יפתר.

הבטיחה שתעשה כל מה שאמרתי לה.

ומה אתם חושבים שקרה???

אתמול בדיוק שנתיים אחרי היא התקשרה להגיד לי כמה שהיא מאושרת!!!

כמה שהיא שמחה שהגיעה אלי והקשיבה לי.

היא נמצאת במקום אחר לחלוטין מבחינה כלכלית ורק כדי לסבר את האוזן …

בימים האחרונים 3 בנקים שונים הציעו לה הלוואה והיא סירבה.

אתם קולטים לפני שנתיים גירשו אותה וכעת רודפים אחריה.

ורד אני גאה בך ובדרך היפה שאת עשית ועודך עושה!!

ותודה לאל על הזכות לעזור לאנשים.